תקציר
העורף הישראלי חווה טלטלה חסרת תקדים במתקפה הרצחנית בשבעה באוקטובר אך דווקא מהחושך האיום, צמח גם האור. חוסן קהילתי אינו מונח מופשט, אלא משענת של ממש. וכך, אנחנו בונים אותו ביחד, כקהילה.
הצלקת שפתחה את השער
מלחמת השביעי באוקטובר הייתה רגע מכונן. היא לא רק חשפה שבר ביטחוני, אלא ערערה את תחושת הביטחון הקהילתי שלנו. ואז, הגיעה גם מלחמת 12 הימים מול איראן – והבהירה לנו סופית: הקו הקדמי הוא כבר לא רק בעוטף, קו העימות או יו"ש, אלא בכל בית ובכל מקום בארץ ובעולם.
אז מהו חוסן וכיצד בונים אותו?
🔵 חוסן הוא לא שריר – הוא רשת עצבית מסועפת ועמוסה
חוסן קהילתי (Community Resilience) איננו רק שקט נפשי של התושבים, אלא יכולתה של קהילה שלמה להסתגל, לתפקד ולהשתקם במהירות. זהו מארג של קשרים, הכשרות, מידע והמון אורך רוח.
🟢 מודל שלושת המעגלים
- המעגל האישי – הכרת הגורמים המסכנים באיזור, במרחב, מוכנות לחירום הכוללת ציוד מציל חיים ונגישות.
- המעגל הקהילתי – ועדות חירום, קבוצות וואטסאפ, צוותי מתנדבים ומתנדבות , שותפות ותמיכה הדדית.
- המעגל המערכתי – שיתוף פעולה עם הרשות המקומית, פיקוד העורף, גורמי רווחה ובריאות.
🟡 תקשורת משולה לחמצן
בעת משבר, חוסר ודאות הופך לאויב מספר אחת שלנו, למי מכם שלא מכיר את רב סרן שמועתי. לכן, מערכת תקשורת ברורה, שקופה, עקבית ורב-ערוצית היא כלי קריטי.
🔴 זהות, סולידריות, משמעות
בזמן מלחמה, אנשים לא שואלים "איפה הציוד?", אלא "עם מי אני?". קהילה חזקה היא קהילה שמייצרת תחושת שייכות, דאגה, ערבות הדדית וחיבורים משמעותיים בין חבריה.
🟦 מהשביעי לאוקטובר 23, ליום ל-13 ביוני, 25.
ברחבי הארץ פועלות ופועלים עשרות אלפי מתנדבות ומתנדבים ביישובים, בקיבוצים, בערים ובכפרים, מוכנים לסייע בכל עת וככל הניתן בהגנה על הבית, בשמירה על הסביבה והקהילה. הם לא צריכים לעשות הרבה, מספיק להרים טלפון לשכן הקשיש, לדפוק בדלת של השכנה המבוגרת ולדאוג לציוד נחוץ במרחב המוגן הציבורי. בזכות הסברה נכונה, מוכנות גבוהה והיערכות מתאימה, אף אדם לא נשאר לבד ואף לב לא הושאר מנותק. וכאן, נמצא כוחה האמיתי של הקהילה.
מעגל החוסן
בונים חוסן, בוחרים בחיים
אלו גברים ונשים המחזיקים את הקצוות גם כשסוער בחוץ. בין אם אלו חברי צח"י (צוותי חירום יישוביים) מאומנים ומיומנים, חברי מחלקת הביטחון, הרווחה, מחלקת הגנה, מחלקת נוער, הבריאות והקהילה ולא רק, לפעמים זו עשויה להיות סבתא חביבה שמכינה מרק לשכנים או נער רכוב על אופניים המחלק דפי מידע.. למעשה, לכל אחד תפקיד בשגרה ובחירום והם כולם יוצרים את מעגל החוסן הקהילתי שלנו. הם לא רק מכבים שריפות אלא מתכננים תרחישים, מתרגלים, מחברים בין אנשים ושומרים על הקהילה. תפקידם של אנשים אלו אינו רק מבצעי ובעל חשיבות בזמן אמת, אלא גם רגשי ועדין. למשל, מילה מרגיעה ממנהלת הקהילה או מזכירת היישוב, או טפיחה על השכם מהרב"ש או הרבש"צ, אלו התנאים שיוצרים חוסן פנימי בקהילה. לבסוף, כאשר בעלי התפקידים ביישוב עובדים בשיתוף פעולה, עם חלוקת אחריות ברורה, תקשורת אפקטיבית ותמיכה הדדית הם יוצרים עוגן יציב שממנו ניתן להפעיל את כל שלושת המעגלים של החוסן.
ביטחון לכולם
החזית הביטחונית מלאה במפקדים מוערכים המובילים את כוחות הביטחון בשדה הקרב ובהגנה על העורף הישראלי. התפקיד שלכם הוא לשמור על היישוב והקהילה.
בשביעי לאוקטובר חווינו פלישה אכזרית לשטחנו ויישובים שלמים נהפכו לשטחי אש. התגובתיות למקרה הנורא לימדה אותנו כי חוסן נבנה באמצעות תהליך, ולא באמצעות תגובה ולכן ההדרכה חשובה, התרגולים חשובים והקשב של התושבים הוא מציל חיים. לבסוף, צבא חזק, כוחות ביטחון מיומנים ואנשי תגובה מיידית נפלאים הם נכס צאן ברזל למדינה. לקהילה, לעומת זאת חברי מחלקת ההגנה, חברי צח"י / צח"ק, אנשי מקצוע ואפילו הסבתא החביבה שגרה ליד הם הנקודה החזקה ביותר. חוסן אמיתי נבנה באמצעות קהילה שיודעת להכיל, לגשר ולרפא.
להרחבה בנושא חוסן קהילתי, זהות, קהילה ומסוגלות ניתן לקרוא במאמרה של מרים שפירא כאן.