במדינת ישראל, מצבי חירום הם חלק מהשגרה. לכן, חוסן קהילתי וניהול מצבי חירום הם אינם מותרות – אלא צורך בסיסי ואף קיומי. החוסן מבטא את היכולת של קהילה להסתגל, לתפקד ולהתאושש לאחר משבר ואף במהלכו. לא מדובר רק בתשתיות, אלא בעיקר באנשים: התושבים, אנשי המקצוע והרשות המקומית.
מרכז משאבים בקריית שמונה: התמודדות בזמן אמת
במהלך הלחימה האחרונה בצפון, מרכז משאבים מילא תפקיד קריטי. המרכז, הפועל בקריית שמונה, מלווה את הרשויות בצפון כבר שנים. במהלך מלחמת 'חרבות ברזל', הוא הוביל את התמיכה הקהילתית והרגשית של תושבים שפונו מבתיהם ואלו שהחליטו להישאר.
המרכז לא רק ייעץ – הוא פעל. הוא הקים מערכי סיוע, ליווה את צוותי הרווחה, וחילק חומרים מותאמים למשפחות ולילדים. הצוותים שהפעיל עבדו גם בקו החזית וגם באזורים שקלטו את המפונים.
תכל'ס: מה זה חוסן בפועל?
המרכז הפעיל צוותי חוסן רשותיים שקיבלו ליווי מקצועי שוטף. הם סייעו בהתמודדות עם חרדה, ניהלו שיח עם הקהילה, ושמרו על שגרה תפקודית – גם במצב של פינוי.
במקביל, פותחו חוברות פשוטות וברורות: איך לשמור על שגרה לילדים? מה לומר לחיילים? איך להתמודד עם חוסר ודאות? המסרים הועברו בשפה נגישה, בכמה שפות.
המרכז גם השתמש בכלים דיגיטליים לניטור מצב השטח. הוא זיהה צרכים משתנים בזמן אמת והתאים את המענה בהתאם.
איך זה הצליח?
ההצלחה לא באה במקרה. מרכז משאבים פועל לפי מודלים מבוססי ניסיון וידע. הוא משלב טיפול, ניהול קהילתי והדרכה. השקעה ארוכת שנים אפשרה לו לפעול במהירות, בגמישות ובדיוק. בזמן הלחימה, המרכז הפך לנכס קריטי. הרשויות נעזרו בו, הצוותים קיבלו כלים, והקהילה הרגישה שיש על מי לסמוך.
סוף דבר
האירועים בצפון היו מבחן אמיתי לחוסן הקהילתי. המרכז הוכיח שאפשר לתכנן מראש – ולהגיב נכון גם כשהכול מתערער. זהו מודל שראוי להכיר, ללמוד ממנו ולהטמיע גם במקומות אחרים.
למידע נוסף וכלים מעשיים, מוזמנים לבקר באתר המרכז:
icspc.org 👉
מיסודו של פרופ' מולי להד.
לתכנים נוספים והעשרה, בקרו גם בספרייה שלנו